יום שלישי, 2 באוקטובר 2012

רפלקציה אישית



זהו, הסתיים הסמסטר השלישי, חג סוכות הגיע, ואני כותבת את הרשומה המסכמת. כפי שכתבתי בעבר הכתיבה בבלוג לא תמיד היתה קלה, חיפוש אחר נושא, מקורות, הכתיבה עצמה והעלאת התוצר לרשת היוו בפני אתגר לא קטן.
עם הזמן, המשימה הפכה לקלה יותר, היו לי הרבה רעיונות והכתיבה עצמה זרמה. בחודש האחרון הרגשתי שהתדירות גבוהה מידי ולא תמיד היה לי רעיון טוב לבלוג. המשימות הרבות שקיבלנו במהלך סמסטר הקיץ ומטלות הסיכום כולל המבחן דרשו ממני השקעה רבה של זמן והכתיבה בבלוג, לאחרונה, נדחתה כמעט עד הרגע האחרון...
הייתי מעדיפה שתדירות הכתיבה בבלוג תהיה יותר לבחירה אישית של הכותב, אך יחד עם זאת,  אני חושבת שהכתיבה (על אף היותה חובה במסגרת הלימודים) נתנה  לי בכל שבוע מבט נוסף ורפלקטיבי את הלימודים והעשייה האישית שלי בבית הספר.
כתבתי הרבה על הלימודים במכללה, הקורסים השונים וחווית הלמידה ובנוסף, כתבתי גם על  הכנסת בית הספר בו אני עובדת לתוכנית תקשוב בצורה מערכתית הכוללת תקשוב הכתות, בניית השתלמויות והדרכות למורות והפיכת התקשוב לשפה אחידה בבית הספר.
הלימודים כמעט בסופם, נשאר עוד סמסטר אחד אך בנוגע להטמעת התקשוב בבית הספר אנו בתחילת הדרך.

  
 שנה הלימודים הנוכחית רק החלה והדרך עוד ארוכה אך מלאה ברצון טוב ומוטיבציה מצד כל הגורמים השותפים לעשייה החינוכית המתוקשבת בבית הספר. 

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

הערכת עמיתים


בהמשך לרשומה הקודמת שכתבתי בנושא יחידות הלימוד ציינתי את החוויה בלמידת עמיתים בנושא הערכת היחידות. ברשומה זו ארחיב על נושא זה מתוך עניין ורצון להעמיק בסגנון למידה זה ובשילובו בכתת הלימוד.
לצערי, מרבית המחקרים שקראתי בתחום עסקו בהערכת עמיתים באוניברסיטאות ובמכללות ולא על שילובן בבית הספר בקרב התלמידים. הניסיון שנצבר עד כה ביישום הערכת עמיתים מוגבל ותחום מחקר זה נמצא בתחילתו.
הערכת עמיתים הינו תהליך בו חברי הקבוצה מעריכים אחד את השני על פי קריטריונים ברורים המבוסס על שיתוף ומעורבות הלומד בתהליך הלמידה, באסטרטגיה זו, קיים דגש על תכנון ורפלקציה של הלומד המשקף משימה ברמת חשיבה גבוהה.

להערכה מסוג זה יש השפעה משמעותית על הלמידה  - העמקת תהליך הלמידה, למידה מדוגמאות של אחרים ולמידה מהמשוב עצמו. היתרונות הבולטים הם: יצירת משוב בונה לחברים, הבנת קריטריונים להערכת למידה המפתח ביקורתיות, מודעות התלמיד לעצמו ולעבודתו. בנוסף, תרומה למורה בכך שהיא נותנת כלי נוסף להערכת התלמיד כחלק ממערך הערכה חלופי.
מנגד, יש הטוענים שגישה זו נוגדת לכאורה את חלוקת התפקידים המסורתית ולכן עלולה לאיים על המורים ועל התלמידים שלא מורגלים לכך. לפעמים קיים חשש שהערכה לא תשקף בצורה אובייקטיבית ומהימנה את העבודה, התלמידים יחששו לפגוע בחבריהם או לא יבינו היטב את הקריטריונים להערכה. קושי נוסף הוא בארגון וניהול הפעילות ובעובדה שלמורה נדרשת עבודה רבה.
לדעתי, שילוב הערכת עמיתים בבית הספר אפשרי כחלק מגישה כוללת בה התלמיד מעורב, יוזם ופעיל בתהליך הלמידה. על מנת להשתמש באסטרטגיה זו, יש להבהיר לתלמידים שמטרת הערכה זו היא לעצב, לכוון ולאפשר לימוד אפקטיבי יותר ולא בשביל הציון. בניית הקריטריונים צריכה להיעשות בכיתה בשיתוף המורה והתלמידים ובכך להגיע לרמת הבנה גבוהה על מנת שההערכה תהיה מיטבית. בנוסף, מומלץ להראות מהלך ביצוע של הערכה חלופית בכתה ולאפשר לתלמידים לבצע משימת הערכה ראשונה בליווי המורה.

מקורות:
כהן-וקס, ד', רונן, מ', המר ר'. (2012). תחרות בין צוותים מקוונת בשיפוט עמיתים כאסטרטגיית הוראה בחינוך הגבוה. בתוך: ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, (י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר, י' קלמן ,עורכים, )  רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, פברואר 2012
צוקרמן, א'. (2009). Wiki – אורנים. אוחזר ב-1 יוני 2009. http://wiki.oranim.ac.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

יחידות הוראה מתוקשבות


כחלק מלימודי התקשוב אנו מתנסים בבניית יחידות לימוד. בימים אלה אנחנו עומדים לסיים יחידת לימוד שנייה בתחום החינוך הלשוני בנושא הקומיקס, את יחידת הלימוד הראשונה פיתחנו בתחום המתמטיקה בנושא האחוז.
בפיתוח יחידת הלימוד אנו משקיעות זמן רב בתכנון ובבניה שמתמקד ברציונל, יעדים ומטרות היחידה, שילוב הכלים המתוקשבים והפעילויות האינטראקטיביות, פיתוח מהלך השיעורים, כתיבת הוראות ברורות ומדויקות ועיצוב היחידה. תהליך יצירת היחידה מרתק ומעצים מאוד. במהלך שני הקורסים בהם בנינו יחידות לימוד קיבלנו עזרה והכוונה של המרצים וכן, הערכנו עבודות של אחרים במסגרת הערכת עמיתים. כל זוג העריך שתי עבודות אחרות. תהליך זה היה חשוב ומשמעותי. בדקנו  עבודות עפ"י קריטריונים מובנים וקיבלנו משוב על עבודתנו. משוב זה עזר מאוד ותרם לנו בשיפור והעצמת יחידות הלימוד.
בשנים האחרונות, משרד החינוך פרסם גופים מורשים המפתחים תוכן אך מציע גם למורים להשתתף בהקמת מאגר  יחידות הוראה מתוקשבות במסגרת "קול קורא". כל יחידת לימוד מתוקשבת שמוגשת נבדקת הן מבחינת הרמה המשפטית (זכויות יוצרים) והן מבחינת הרמה הפדגוגית. יחידות הוראה מתוקשבות שקיבלו אישור מפורסמות במגזין יחידות הוראה המפורסם בכל חודש.

יום שבת, 1 בספטמבר 2012

משחקים לימודיים מתוקשבים


שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקת.
שילוב המשחק בהוראה מאפשר למידה בצורה חוויתית, תורם לפיתוח הלומד, מגביר את המוטיבציה ללמידה ומעודד שיתוף פעולה. בנוסף, המשחק במחשב משלב את הפעילות האהובה על הילדים בזמנם הפנוי בבית עם מערך הלמידה בבית הספר ויוצר שיתוף פעולה מצדם ומקטין התנגדויות ללמידה. המאפיינים הבולטים במשחק הם: התמודדות על הישג אישי, שיתוף פעולה קבוצתי,  תכנון ואסטרטגיה,  שמירה על מערכת כללים מוסכמים,  בחירה חופשית של כיוון מהלכים והנאה.
נשאלת השאלה, האם לשילוב המשחקים בהוראה יש רק היבטים חיוביים כפי שנראה בהצגת המאפיינים? לדעתי, חשוב לשים לב לשונות האישית בין התלמידים ברמת סגנון הלמידה. לחלק מהתלמידים תחרות תהווה טריגר להתקדמות וחזרה על הנושא עד שיגיעו לתוצאה המצופה ולעומתם תלמידים שלאחר ניסיון אחד, לא מוצלח במיוחד, ירגישו תסכול ויעזבו מיד את המשחק.
למרות הנאמר לעיל, משחקים חינוכיים מתוקשבים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.
נראה כי מורים מתחילים  לשלב משחקי מחשב מתוקשבים לתלמידי כיתות היסוד בבתי ספר יסודיים. על רקע זה מתפתחים יישומים לא מורכבים של משחקי למידה מתוקשבים ויצירתיים לתחומי החשבון, קריאה, מדעים, אנגלית ועוד. סביבות למידה מתוקשבות כמו גלים, אופק, עת-הדעת ועוד, מפתחים משחקים המאפשרים את שילובם במהלך השיעורים בכיתה.
אתר לבניית משחקים שנחשפתי אליו בקורס של ד"ר לוי- גילה עצמון, נקרא  zondel. אתר המאפשר בניית משחקים ולשלבם בשיעור כפתיח, במהלך השיעור או לסיכום וחזרה על נושא נלמד בדרך חווייתית ומאתגרת .

מקור:
למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב 2011  



יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

מעגל רפלקטיבי למורה המקוון המיטבי


בהמשך לרשומה הקודמת ובמסגרת הקורס הערכת טכנולוגיות ידע, ניתחנו השבוע מהם הקריטריונים להערכת המורה המיטבי. המטרה היא שכל מורה, בסיום השיעור ישאל את עצמו מספר שאלות רפלקטיביות על מנת לבחון את רמתו של השיעור והאם עמד במטרות אליהם כיוון.
כשאנו מדברים על הוראה פדגוגיה חדשנית יש צורך לבנות את השיעור ולהתאים את המטרות בהתאם לגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית, המתבצעת תוך כדי עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. 
השאלות הרפלקטיביות צריכות להיות ספציפיות, המאפשרות מענה מיידי ואופרטיביות (תשובתן מלווה בראיה, הוכחה) ובנוסף, במידה ומרבית השאלות מתחילות במילה "האם" צריכות להיות גם שאלות המשך כמו: איך? כיצד? באיזו דרך?
דר' ליאת אייל, פיתחה מודל הנקרא "מעגל רפלקטיבי למורה המקוון המיטבי" הבוחן את הממדים לניהול כיתה וארגון מערכות הלמידה. למודל זה 10 קריטריונים כשכל מורה, בסיום השיעור יכול לסמן את מידת קיומו של הקריטריון בשיעור. הקריטריונים המוצעים:
שימוש בטכנולוגיות מידע, למידה פעילה + תוצר, יחס אישי לכל תלמיד, קבלת החלטות משותפת לגבי הלמידה וההערכה, עידוד לעבודת צוות בין התלמידים, טיפוח אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה(למידת חקר, פתרון בעיות וכו'), שילוב אמצעים חזותיים, תיעוד חומרי השיעור והתוצרים, חשיפה ושילוב מקורות מידע מגוונים/סותרים, גיוון והתאמת סביבת הלמידה (שימוש במחשבים, ישיבה בקבוצות, אתר מלווה).



המורה צובע את החלק היחסי במעגל בהתאם לנעשה בשיעור. לאחר מכן, המורה יכול לראות בצורה ויזואלית, היכן עמד במטרות השיעור והיכן לא, ובהתאם לכך לשפר לקראת השיעור הבא.
תכנון שיעור עפ"י הגישה הקונסטרוקטיביסטית ושימוש במחוון זה לבחינה רפלקטיבית של המורה על עבודתו, תעלה את רמתם של השיעורים בכלל ומקצועיות המורה בפרט.


יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

ממורה למורה מקוון


כפי שכבר כתבתי, אני כל הזמן מחפשת את הדרך הנכונה והיעילה להטמיע את התקשוב בבית הספר. הפעם אתמקד בקידומו המקצועי של המורה. השבוע במסגרת הקורס 'הערכת טכנולוגית ידע', של ד"ר ליאת אייל דנו בשאלה מיהו מורה מקוון מיטבי במטרה להגיע ולמצוא קריטריונים להערכתו.
מורה מקוון הינו מורה בעל תפיסת תפקיד עדכנית, בה הוא מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה- למידה חדשניים תוך שימוש משמעותי בסביבה מקוונת ובמיוחד תוך ניצול הפוטנציאל החינוכי שהביאו עימם כלי האינטרנט- Web 2.0 (אברום רותם).
השאלה היא מהו התהליך אותו עובר המורה בדרך להיות מורה מקוון? את התשובה ניתן למצוא במאמרם של אברום רותם ועידית אבני - שלבי התפתחות מקצועית-אישית ממורה למורה מקוון, המציינים  5 שלבי התפתחות מקצועית אותם עוברים המורים בדרך להיותם מורים מקוונים. התחברתי מאוד לנאמר וחשתי שגם אני עברתי את השלבים המצוינים בו: 1.הכרות. המורה בגדר "צופה", ניטרלי.  2."אשליית הידיעה". המורה מרגיש כ"יודע כל", אך בעצם שולט באופן חלקי במיומנויות מחשוב ובעל תפיסה שגוייה של הטכנולוגיה כעזר להוראה. 3.ההתעוררות. המורה מרגיש שיש בעיה, הוא מתחיל להבין עד כמה גדול הפוטנציאל בלימוד מתוקשב, אך מבין עד כמה הוא חסר ידע בתחום.  4.התמודדות, המורה יוזם ומחפש דרכים ורעיונות לשיפור ההוראה המקוונת.  5. הבשלה. המורה מאמץ את השינוי כאורח חיים ומבנה תכנים ופעילויות לאורך זמן כחלק מתוכנית הלימודים.
נקודה נוספת וחשובה שמציינים המחברים הינה שבמקביל לשלבי השינוי אצל המורים קיימת חובת בית הספר להיערך מבחינת רכש הציוד וההתנהלות המוסדית על מנת לאפשר למורה להתקדם. יש צורך במחויבות משותפת של ביה"ס ושל צוות המורים לתהליך, כשכל אחד תורם את חלקו בעשייה, בחשיבה, בהשתלמות, בתכנון, בתגמול ובתמיכה. הערכות החשובה מאוד להצלחת השילוב וההטמעה.

המורים בצוות ביה"ס מודעים לעובדה שהם צריכים לעבור שינוי ולהתאים עצמם לדרישות מערכת החינוך המודרנית ולפדגוגיה החדשנית התורמת ללמידה מתוך עניין, אתגר, מחשבה, שיתופיות, יצירה, פתיחות והתנסות ואת כל זה ניתן לעשות רק בעזרת שילוב המחשב. בסרט ניתן לראות מדוע חשוב השינויי...



ריתק אותי להתחקות אחר שלבי התהליך ולהשוותו למצב בבית ספרי. מרבית המורים נמצאים בשלב השני ואני מקווה שבמחויבות משותפת של כל הגורמים בביה"ס לתהליך, נצליח לקדם המורים לשלבים הבאים בעזרת השתלמויות שונות של פיתוח מקצועי ושינוי תרבות בית הספר מלמידה מסורתית לשימוש בפדגוגיה החדשנית המשולבת מחשב. 

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

השלכות בריאותיות ובטיחותיות לשילוב ציוד תקשורת ומחשבים בבתי הספר


כחלק מתוכנית בתקשוב בבתי הספר, מכניסים משרד החינוך ועיריית רמת גן אמצעי הוראה ממוחשבים שונים כגון: מקרנים בכל כיתה, מחשבים, נטבים ושימוש בפס אינטרנט רחב. הכנסת ציוד זה דורש היערכות מיוחדת, בכל הקשור לבטיחות השימוש, וההשלכות הבריאותיות של הציוד. לצורך כך, הוקם צוות בין משרדי השיתוף משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ופורסם נייר עמדה ראשון בנושא. 

הכנסת ציוד התקשורת והמחשבים למוסדות החינוך מעלה שאלות באשר להשלכות הבריאותיות והבטיחותיות הנובעות מהשימוש בו. השלכות אלה מתמקדות בנושאים הבאים:

1. קרינה - שימוש בנטבים אלחוטיים ומחשבים חושף את המשתמשים לקרינה בלתי מייננת (קרינה אלקטרומגנטית שאינה מסוגלת ליימן אטומים או מולקולות - נטען שקרינה זו פוגעת בתאים חיים ובעלת השפעות שליליות על הבריאות).
בדומה למתרחש בעולם כולו,גם בבתי הספר בישראל קיימת מגמה הולכת וגוברת של שימוש במחשבים ניידים ותוכנות הדורשות חיבור לרשת האינטרנט. בתי ספר רבים מאמצים את הדרך האלחוטית כדרך הגלישה הנבחרת. השימוש ברשתות אלחוטיות חושף את אוכלוסיית התלמידים לקרינה אלקטרומגנטית.
על מנת למנוע פגיעה אפשרית, יש לאמץ את עקרון הזהירות המונעת כפי שאומץ בחוק הקרינה הבלתי מייננת תשס"ו-2006, וזאת, על מנת ליצור איזון בין הצרכים והסכנות הבריאותיות האפשריות מחשיפה לשימוש בו באוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים שעליה נכפית חשיפה.
מאחר שקיימות דרכים אחרות ליצירת תקשורת בין מחשבים, בטוחות יותר, שאינן מצריכות חשיפה לקרינתRF כגון שימוש בטכנולוגיה קווית על ידי חיבור ישיר לשקע אינטרנט ייעודי, אין סיבה מהותית להשתמש בטכנולוגיות אלחוטיות לצורך תקשורת מחשבים בבתי הספר.

2. בטיחות חשמל - ריבוי נקודות חשמל מעלה את רמת הסיכון ואת הסיכוי להתחשמלות. בשנת 2001 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהשדה המגנטי שמקורו במתקני חשמל "מסרטן אפשרי".
כיום, בבית הספר בישראל, מבדיקות המשרד להגנת הסביבה והגופים שבפיקוחו, עולה שחשיפות חריגות ל -ELFקיימות באחוז קטן של כיתות לימוד ובאחוז קטן משטח מוסדות החינוך.
אך גם כאן, יש להשתמש בעקרון הזהירות המונעת ולהוריד את חשיפת התלמידים ובאי המוסד החינוכי למינימום האפשרי, תוך כדי מציאת איזון בין רמת הסיכון בחשיפה לבין העלות הכלכלית והחברתית של שינוי תשתיות. הגוף האחראי על המערכת ידאג שהמערכת תותקן ותתוחזק באופן שהקרינה בסביבתה תהיה מזערית על פי הטכנולוגיה העדכנית הזמינה ביותר. בנוגע לטעינת המחשבים, אין לאפשר טעינת התקני קצה בכיתה. יש להגדיר אזורים מיוחדים לטעינת מכשירים מחוץ לכיתה, כאשר המרחק בין עמדת הטעינה לעוברים והשבים יעמוד על 3 מטרים לפחות.

  3. ארגונומיה - שימוש לא מושכל לאורך זמן במקלדת ועכבר וכן ישיבה ממושכת ולא מותאמת מול המחשב עלולים לגרום נזקים לשלד ולשרירים. יש להסביר לתלמידים מהי סביבת עבודה בריאה ולחזור ולהדגיש על חשיבותה של הפעילות הגופנית.
 
4. בעיות במערכת הראיה - צפייה לאורך זמן במסך מחשב עלולה לגרום להפרעות במערכת הראייה. ע"פ מחקרים שנעשו בתחום נראה שמאחר והתמונה על מסך המחשב מורכבת מאלפי נקודות זעירות, הדבר מקשה על העין לתפוס תמונה שלמה ומאלץ אותה לעשות פוקוס על התמונות בכל פעם מחדש. לכן לפעמים, מופיעים כאבי עיניים הכוללים: יובש בעיניים, ראייה מטושטשת, עייפות העין, תחושת 'שריפה' בעין, רגישות לאור וכאבי ראש.

נושא ההשלכות הבריאותיות בשילוב ציוד תקשורת ומחשבים בבתי הספר לא נדון באף מסגרת תקשוב אליה אני שייכת, לימודי במכללה ועבודתי בבית הספר. למרות החתירה המסיבית להכנסת ציוד התקשוב לבתי הספר, והרצון העז לשלבו בתהליך ההוראה והלמידה יש לשים לב לנושא זה על היבטיו השונים. אי אפשר בשם הקידמה לסכן את בריאותינו ואת בריאות ילדינו.

תמונה: ישיבה נכונה מול מחשב - מתוך אתר מרכז הדרכה מחוזי לתקשוב - מחוז דרום