יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

הערכת עמיתים


בהמשך לרשומה הקודמת שכתבתי בנושא יחידות הלימוד ציינתי את החוויה בלמידת עמיתים בנושא הערכת היחידות. ברשומה זו ארחיב על נושא זה מתוך עניין ורצון להעמיק בסגנון למידה זה ובשילובו בכתת הלימוד.
לצערי, מרבית המחקרים שקראתי בתחום עסקו בהערכת עמיתים באוניברסיטאות ובמכללות ולא על שילובן בבית הספר בקרב התלמידים. הניסיון שנצבר עד כה ביישום הערכת עמיתים מוגבל ותחום מחקר זה נמצא בתחילתו.
הערכת עמיתים הינו תהליך בו חברי הקבוצה מעריכים אחד את השני על פי קריטריונים ברורים המבוסס על שיתוף ומעורבות הלומד בתהליך הלמידה, באסטרטגיה זו, קיים דגש על תכנון ורפלקציה של הלומד המשקף משימה ברמת חשיבה גבוהה.

להערכה מסוג זה יש השפעה משמעותית על הלמידה  - העמקת תהליך הלמידה, למידה מדוגמאות של אחרים ולמידה מהמשוב עצמו. היתרונות הבולטים הם: יצירת משוב בונה לחברים, הבנת קריטריונים להערכת למידה המפתח ביקורתיות, מודעות התלמיד לעצמו ולעבודתו. בנוסף, תרומה למורה בכך שהיא נותנת כלי נוסף להערכת התלמיד כחלק ממערך הערכה חלופי.
מנגד, יש הטוענים שגישה זו נוגדת לכאורה את חלוקת התפקידים המסורתית ולכן עלולה לאיים על המורים ועל התלמידים שלא מורגלים לכך. לפעמים קיים חשש שהערכה לא תשקף בצורה אובייקטיבית ומהימנה את העבודה, התלמידים יחששו לפגוע בחבריהם או לא יבינו היטב את הקריטריונים להערכה. קושי נוסף הוא בארגון וניהול הפעילות ובעובדה שלמורה נדרשת עבודה רבה.
לדעתי, שילוב הערכת עמיתים בבית הספר אפשרי כחלק מגישה כוללת בה התלמיד מעורב, יוזם ופעיל בתהליך הלמידה. על מנת להשתמש באסטרטגיה זו, יש להבהיר לתלמידים שמטרת הערכה זו היא לעצב, לכוון ולאפשר לימוד אפקטיבי יותר ולא בשביל הציון. בניית הקריטריונים צריכה להיעשות בכיתה בשיתוף המורה והתלמידים ובכך להגיע לרמת הבנה גבוהה על מנת שההערכה תהיה מיטבית. בנוסף, מומלץ להראות מהלך ביצוע של הערכה חלופית בכתה ולאפשר לתלמידים לבצע משימת הערכה ראשונה בליווי המורה.

מקורות:
כהן-וקס, ד', רונן, מ', המר ר'. (2012). תחרות בין צוותים מקוונת בשיפוט עמיתים כאסטרטגיית הוראה בחינוך הגבוה. בתוך: ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2012 : האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, (י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר, י' קלמן ,עורכים, )  רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, פברואר 2012
צוקרמן, א'. (2009). Wiki – אורנים. אוחזר ב-1 יוני 2009. http://wiki.oranim.ac.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

יחידות הוראה מתוקשבות


כחלק מלימודי התקשוב אנו מתנסים בבניית יחידות לימוד. בימים אלה אנחנו עומדים לסיים יחידת לימוד שנייה בתחום החינוך הלשוני בנושא הקומיקס, את יחידת הלימוד הראשונה פיתחנו בתחום המתמטיקה בנושא האחוז.
בפיתוח יחידת הלימוד אנו משקיעות זמן רב בתכנון ובבניה שמתמקד ברציונל, יעדים ומטרות היחידה, שילוב הכלים המתוקשבים והפעילויות האינטראקטיביות, פיתוח מהלך השיעורים, כתיבת הוראות ברורות ומדויקות ועיצוב היחידה. תהליך יצירת היחידה מרתק ומעצים מאוד. במהלך שני הקורסים בהם בנינו יחידות לימוד קיבלנו עזרה והכוונה של המרצים וכן, הערכנו עבודות של אחרים במסגרת הערכת עמיתים. כל זוג העריך שתי עבודות אחרות. תהליך זה היה חשוב ומשמעותי. בדקנו  עבודות עפ"י קריטריונים מובנים וקיבלנו משוב על עבודתנו. משוב זה עזר מאוד ותרם לנו בשיפור והעצמת יחידות הלימוד.
בשנים האחרונות, משרד החינוך פרסם גופים מורשים המפתחים תוכן אך מציע גם למורים להשתתף בהקמת מאגר  יחידות הוראה מתוקשבות במסגרת "קול קורא". כל יחידת לימוד מתוקשבת שמוגשת נבדקת הן מבחינת הרמה המשפטית (זכויות יוצרים) והן מבחינת הרמה הפדגוגית. יחידות הוראה מתוקשבות שקיבלו אישור מפורסמות במגזין יחידות הוראה המפורסם בכל חודש.

יום שבת, 1 בספטמבר 2012

משחקים לימודיים מתוקשבים


שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקת.
שילוב המשחק בהוראה מאפשר למידה בצורה חוויתית, תורם לפיתוח הלומד, מגביר את המוטיבציה ללמידה ומעודד שיתוף פעולה. בנוסף, המשחק במחשב משלב את הפעילות האהובה על הילדים בזמנם הפנוי בבית עם מערך הלמידה בבית הספר ויוצר שיתוף פעולה מצדם ומקטין התנגדויות ללמידה. המאפיינים הבולטים במשחק הם: התמודדות על הישג אישי, שיתוף פעולה קבוצתי,  תכנון ואסטרטגיה,  שמירה על מערכת כללים מוסכמים,  בחירה חופשית של כיוון מהלכים והנאה.
נשאלת השאלה, האם לשילוב המשחקים בהוראה יש רק היבטים חיוביים כפי שנראה בהצגת המאפיינים? לדעתי, חשוב לשים לב לשונות האישית בין התלמידים ברמת סגנון הלמידה. לחלק מהתלמידים תחרות תהווה טריגר להתקדמות וחזרה על הנושא עד שיגיעו לתוצאה המצופה ולעומתם תלמידים שלאחר ניסיון אחד, לא מוצלח במיוחד, ירגישו תסכול ויעזבו מיד את המשחק.
למרות הנאמר לעיל, משחקים חינוכיים מתוקשבים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.
נראה כי מורים מתחילים  לשלב משחקי מחשב מתוקשבים לתלמידי כיתות היסוד בבתי ספר יסודיים. על רקע זה מתפתחים יישומים לא מורכבים של משחקי למידה מתוקשבים ויצירתיים לתחומי החשבון, קריאה, מדעים, אנגלית ועוד. סביבות למידה מתוקשבות כמו גלים, אופק, עת-הדעת ועוד, מפתחים משחקים המאפשרים את שילובם במהלך השיעורים בכיתה.
אתר לבניית משחקים שנחשפתי אליו בקורס של ד"ר לוי- גילה עצמון, נקרא  zondel. אתר המאפשר בניית משחקים ולשלבם בשיעור כפתיח, במהלך השיעור או לסיכום וחזרה על נושא נלמד בדרך חווייתית ומאתגרת .

מקור:
למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב 2011