תקשורת ענן

תכנית אב לתקשוב ברמת גן מבוססת מבחינה טכנולוגית על "תקשורת ענן" .                                           SAAS – Software As A Service. תוכנה העושה שימוש בשירותים שונים המסופקים לה באמצעות האינטרנט. ממשק המשתמש רץ על המחשב המקומי והשרת נמצא במקום כלשהו בחוות שרתים אשר יש להתחבר אליה בתקשורת אינטרנט. 

אפשר כמובן לשים את השרת בבית הספר אבל עלויות התחזוקה והנגישות מחוץ לבתי הספר מעמידים את הפתרון הנ"ל בסימן שאלה. נראה שיש יתרונות לעבודה מקוונת עם מערכות לימוד ברשת ענן בניגוד עם מערכות אשר מותקנות לוקאלית במחשב הילד או המורה בכיתה.

אם ננסה לנתח את המצבים הקיימים אז בין היתרונות לעבודה עם מערכות שדורשות תקשורת ענן אפשר לראות ש:

-          גישה מבית הספר, מהבית ומכל מחשב בכל מקום מאפשרת לתכנים להיות זמינים ומעודכנים בכל רגע נתון.

-          אין צורך בהתקנות בכל מחשב.

-          ישנה חשיבות גדולה לאפשר למורה ולתלמידים פתיחות וגישה חופשית לאתרי תוכן מגוונים שמתעדכנים ללא הפסקה.

-          גישה לשרתים בחוות המיועדות לכך עם תחזוקה וניהול מתאים מאפשר חיסכון וייעול העבודה.

החסרונות  לעבודה עם תוכנות SAAS ברשת ענן:

      -         הסיכוי להפרעה לשיעור בגלל בעיית תקשורת קיים ולכן יכולה להיות קטיעה של הרצף הלימודי בכיתה.

-          הביצועים של תוכנות הדורשות חיבור לרשת הם פחות טובות, יוצרות הרבה פעמים המתנה לטעינת התכנים ולא תמיד מאפשרות עבודה עם תכני מדיה באיכות גבוה כי יש צורך לבצע דחיסה של המידע כדי שלא יתקע את הרשת כאשר 30 תלמידים בכיתה בבת אחת מנסים להריץ סרטון.

-          קיימת הסתייגות מרשתות אלחוטיות בכיתות. 

-          קשה באמת לתת תשובה חד משמעית לגבי הדרך הטכנולוגית המתאימה ביותר, אך מה שברור לי, 

 שישנה חשיבות ודרישה ברורה לעבודה עם מערכות לימוד אשר יושבות בענן. חשוב לכוון לכך שכל
 שירות חייב להיות מספיק מהיר כדי לא לפגוע בחוויית הלימוד ובמצב של ניתוק תקשורת יש לאפשר
 המשך עבודה ב offline , שוב כדי לא לקטוע את הרצף הלימודי.

מקורות:

תקשורת ענן מהי?  http://www.codeanan.co.il/Articles/Article5001.aspx 

תכנית אב לתקשוב החינוך ברמת גן.

תכנית תקשוב עירונית

תכנית תקשוב עירונית -  הנהלת העיר רמת גן רואה חשיבות רבה בהטמעת התקשוב במוסדות החינוך והתאמתם לתפקוד במאה ה-21 ופועלת רבות לקידום מטרה זו. אנשי אגף החינוך בשילוב מערכות מידע ומחשוב פיתחו תכנית אב לתקשוב החינוך. מטרת תכנית זו ליצור תהליך שינוי משמעותי בבתי ספר, אשר יקרין גם על ההישגים, גם על חווית הלימוד של התלמידים וגם על יעילות ההוראה. בתכנית, רצף פעילות רב גילי שיתחיל בגן הילדים ויסתיים בסוף התיכון.

תכנית זו הנשענת על חמישה מרכיבים: פדגוגי, תשתית טכנולוגית, התפתחות מקצועית של העוסקים בהוראה, קיום תשתית תוכן דיגיטלי המשתלב בתהליכי למידה ותהליך בקרה והערכה.  קיום התכנית מבוסס על עוד שני עקרונות חשובים, בתחום הפדגוגי - קיומו של מרחב אישי ללמידה לכל תלמיד במערכת LMS  שיאפשר לו רצף למידה מבית הספר ומהבית. בתחום הטכנולוגי - הפעלת "ענן תקשורת" למתן שירותי מחשוב מתקדמים. על עקרונות אלו אפרט ברשומות הבאות.

ברשומה זו, אתמקד בתכנית התקשוב בחינוך היסודי מתוך השתייכותי לקבוצת גיל זו במסגרת עבודתי. היעד המרכזי של תכנית תקשוב בתי הספר היסודיים היא להפוך את השימוש במחשב לחלק אינטגראלי מתהליך ההוראה בכתה של כלל המורים בכל מקום ששילוב תכנים ואינטראקציות דיגיטאליות יניב ערך מוסף להשבחת תהליכי ההוראה. לכן, בכל כתה בבתי הספר יותקנו מחשב ואמצעי הקרנה כדי לאפשר לכל מורה בכל שיעור להקרין בפני התלמידים מצגות, סרטים, הדגמות וכלים דיגיטאליים, כמו גם לאפשר לתלמידים להציג את עבודתם ולדון בה. המחשב יהיה מחובר לאינטרנט ברוחב פס אשר יאפשר לו תקשורת מהירה ושוטפת עם מקורות המידע.

תכנית התקשוב כזו דורשת תקציבים רבים ולכן הוחלט שהיא תתפרש על 3 שנים שבהם יהיה צורך לדרג את כניסתם של 28 בתי הספר היסודיים ברמת–גן. נקבע  כי בית ספר יצורף לתוכנית התקשוב אך ורק אם יקיים את ששת התנאים הבאים:

1.    קיומו של רכז תקשוב.

2.    רצון רב של מנהל הרואה את התקשוב כמנוף לתהליכים פדגוגיים.

3.    נכונות המנהל וצוות המורים להשתלם.

4.    לפחות מחצית המורים מעוניינים להתחיל את התהליך.

5.    ישנן עדויות לשילוב המחשב במקצועות השונים באמצעות דוחו"ת של סביבות הלימוד.

6.    לביה"ס יש אתר לימודי פעיל.

תכנית זו, בדומה לתכנית הלאומית, כוללת ומקיפה. תכנית ששמה דגש על מכלול המרכיבים ונוגעת בנקודות התורפה שקיימות היום במערכת החינוך היסודי. אני מאמינה שבניית התשתית הפדגוגית והטכנולוגית יביאו לשינויי משמעותי בחוויית ההוראה והלמידה של המורים והתלמידים.

 מקור: תכנית אב לתקשוב החינוך ברמת-גן תשע"ב – תשע"ד

תכנית התקשוב הלאומית

בקורס היבטים גלובליים של התקשוב, נחשפנו למספר מאמרים הקשורים לתכנית התקשוב הלאומית. שמתי לב, שתכנית התקשוב זו מהווה תפנית בחשיבה הכוללת של משרד החינוך והעוסקים בדרך הטמעת התקשוב בבתי הספר.

בתכנית "מחר 98", בראשותו של פרופ' חיים הררי, צוידו בתי הספר במחשבים ונקבע יעד שבבתי הספר יהיו כיתות ממוחשבות כאשר היחס הוא לפחות מחשב אחד לכל 5 תלמידים. המחשבים הוצבו במעבדות המחשבים ותלמידי הכתה בליווי המורה עברו ללמוד שם עפ"י מערכת שעות מובנית. ההוראה בכיתת האם נותרה כפי שהיתה - שימוש בספרי הלימוד. מורים שלא בקיאים מספיק במיומנויות המחשב ושימוש לא מספק בסביבות למידה מתוקשבות גרמו להתקדמות איטית של התוכנית.

בעקבות המסקנות הנ"ל הראיה של תכנית התקשוב השתנתה וכיום התוכנית המעודכנת מעמידה את המורה במרכז. ניכרת בה השקעה רבה במורים, הן בהדרכה והן בהצטיידות – מחשב נייד לכל מורה וכן הכנסת עמדת מורה בכל כתה, הכוללת מחשב המחובר לאינטרנט, מקרן ובהמשך גם לוח אינטגרטיבי.  

השילוב של כל מרכיבי התכנית ייתן את המענה ליישום פדגוגיה חדשנית משולבת מחשוב. פדגוגיה שתשנה את גישת ההוראה והלמידה, בה התכנים והידע הנלמדים יהיו רלוונטיים למציאות המשתנה. המטרה היא שהמורה, בליווי הדרכה מתאימה, יהיה דמות דומיננטית בחיי החינוך של הילד וקרוב אליו גם מהפן הטכנולוגי החדשני.

אל לנו לשכוח את מעבדות המחשבים הקיימות כבר בבתי הספר. מעבדות אלו ישמשו את התלמידים לצורך פעילות אישית של תרגול וחקר מול מחשב וכך ייווצר רצף לימודי בין כיתת האם, מעבדת המחשבים והבית.

ככל שאני מעמיקה בהבנת תכנית התקשוב, אני חושבת שתוכנית זו היא בעלת חשיבה שונה מקודמותיה ויש בה יתרון ממשי להצלחה למרות הקשיים בדרך.

                                    תכנית התקשוב הלאומית - התאמת החינוך למאה ה-21

 אחד הדברים המשמעותיים מאוד להצלחת כל פרויקט הינו כמובן התקציב. פה אני מניחה שעלולות להיווצר בעיות.  כפי שכתוב בדו"ח המבקר (2011) סעיף 7: "לא הובטח שהתוכנית תתוקצב מעבר לשנתיים הראשונות מתוך חמש השנים בהן היא מתוכננת לפעול, ומכאן שאין תשתית שתבטיח שהתוכנית תיושם בהיקף ארצי כמתוכנן ושיעדיה יושגו".  ללא תקציב מתאים, גם התכנית הטובה ביותר לא תצליח במיוחד בתחום המחשבים שיש צורך כל הזמן לעדכן ולשדרג.

מקורות:

דו"ח מבקר המדינה (2011)

שילוב התקשוב בהוראת המתמטיקה והמדעים - ממצאי מחקר השוואתי בינלאומי לתקשוב בחינוך (2006) – דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אלונה פורקוש ברוך

פער דיגיטלי

בקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה נחשפנו השבוע לתוכנית התקשוב הלאומית.

מטרת תוכנית התקשוב הינה להוביל לפדגוגיה חדשנית (שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה) בבתי הספר תוך הטמעה של טכנולוגיית מידע ותקשורת. ובנוסף, להקנות לתלמידים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21.

בתוכנית התקשוב נכרת ראייה מערכתית. התכנית כוללת 4 מרכיבים עיקריים: התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה, תכנים דיגיטליים, תשתיות ותחזוקה ולאורך כל התהליך מלווה הערכה את כל המשתנים. מרכיבים אלו  שמבוצעים  בו זמנית, מאפשרים את הצלחת התוכנית. ראייה כוללת  זו, נותנת לי את התחושה שאנו בכיוון הנכון.

על מנת להקטין את הפער הדיגיטלי בין המרכז והפריפריה, הוחלט ובצדק, בשלב א' להתמקד בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' בחט"ב ובתי ספר תיכוניים להתחיל בבית הספר היסודיים במחוזות צפון ודרום ואז לעבור למרכז. השבוע שמעתי בהרצאתה של דר' כוכבי אתי שהוחלט לשנות את הסדר. לאחר שמחשבו את בתי הספר היסודיים בצפון ובדרום ימשיכו למחשב גם את החטיבות. על פניו,  נראה שההחלטה הגיונית היות ולתלמידים יש כבר את הכלים להמשך לימודיהם בדרך המתוקשבת ואין טעם לעצור את הרצף.

באזור במרכז, הרבה מהרשויות החזקות כמו: גבעתיים, הרצליה, שוהם ועוד, הכניסו את פרויקט התקשוב ע"י "כל קורא" של משרד החינוך ומתקציב פנימי של הרשות. אבל מה קורה ברשויות החלשות במרכז? האם תלמידי רשויות אלו, כדוגמת אור יהודה, אינם יכולים לקחת חלק מתוכנית תקשוב? למרות שנראה שרוב הרשויות במרכז מצליחות לפתח נושא זה מתקציבם וניתן להמשיך למחשב את הפריפריה, יש צורך להסתכל על  כלל המערכת העירונית ולאפשר לכלל התלמידים ללמוד בדרך המתאימה המאה ה21.

תכנית התקשוב של משרד החינוך: עיקרי הרצאתו של ד"ר עופר רימון , מנהל המינהל למדע ולטכנולוגיה   http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3187

תכנית החינוך – משרד החינוך http://cms.education.gov.il/educationcms/units/tikshuv_ict/alhatochnit/

מחשבים בכל גיל

ביום שני נפטרה סבתי האהובה בת ה 90 באופן פתאומי. לא הייתי כותבת על כך בבלוג זה אילולא סבתי היתה מתוקשבת והשתמשה במחשב באופן יום יומי לתקשורת, לפיתוח תחביביה ולשימושה האישי.

היא היתה פעילה עד לשבוע האחרון בחייה, היא התעמלה ורכבה על אופניים, שיחקה ברידג', צילמה ביימה וערכה סרטים במסגרת הטלוויזיה הקהילתית, תפרה וניהלה את משק הבית בעצמה, דאגה לכולם ולא שכחה להיות מטופחת ולדאוג גם לעצמה.

סרטון שצילמה וערכה בשנים האחרונות: "אין לי זמן להזדקן" - רותי שרם

בגיל 77 לפני 13 שנים, במסגרת עיסוקיה הרבים, החליטה ללמוד ולהכיר את המחשב והגלישה באינטרנט וכך כתבה: " ... החלטתי שהגיע הזמן גם עבורי, להיכנס לשנות האלפיים. חשבתי לעצמי, מה שניני בן השנה וחצי יכול ללמוד, גם אני אוכל". אנחנו הסתכלנו עליה במבט מוזר אבל כשהיא מחליטה, היא מבצעת ורותמת את כולנו לעניין. היא הלכה לקורס בסיסי ומאז היתה  'מחוברת', כתבה וענתה למיילים, כתבה בוורד, השתמשה בתוכנת עריכת סרטים (חלק מהסרטים נמצאים באתר שעזרנו לה להקים) ומצאה כל דבר אפשרי בשיטוטיה באינטרנט.

לא תמיד היה הכל "ורוד". אך על אף הקשיים, התקלות במחשב, המדפסת שפתאום לא עובדת, הקובץ שנעלם, אתמול עבד והיום לא... היא לא ויתרה ואותנו רתמה  לעזרתה בטלפון, במחשב –  בתוכנת שליטה מרחוק ואצלה בבית. דבר נוסף שהיה קשה לה ולמבוגרים אחרים הינו הבנת התפיסה הכללית בעבודה עם מחשב. אנשים בגילה של סבתי לומדים כל פעולה בנפרד וקשה להם להסיק מעבודה עם תוכנה אחת על כל השאר. דבר שהוא אינטואיטיבי אצל הילדים של היום.

הרצון ללמוד ולהבין את הדור הצעיר בכלל ואת רזי המחשב בפרט, הניעו אותה קדימה וגרמו לה לא לוותר ולנסות להבין. ממנה למדתי שבכל גיל אפשר וצריך ללמוד ולהתפתח.

כך אזכור אותה תמיד, איריס.