מחקר שפורסם בכתב העת IEEE Transactions on Biomedical Engineering
מדווח על ממצאי מחקר במסגרתו הוצמד חיישן לביש לסטודנט במשך שבוע. החיישן
תיעד את הפעילות החשמלית התת-עורית של הנבדק. השינויים שנמדדים על פני העור מצביעים
על פעילות בציר הסימפטי של מערכת העצבים האוטונומית ומהווים מדד מהימן להערכת שינויים
ועוררות עצבית המקושרת לרגשות, תפישה ותשומת לב.
כאשר הסטודנט בכתת הלימוד (מסומן בקו תחתון צהוב) אפשר לראות שאין
כמעט פעילות מוחית. לעומת זאת ניתן לראות בברור שרמות פעילות גבוהות נמצאות בזמן
למידה במעבדה (צהוב-ירוק) ובמהלך עבודה עצמית ושיעורי בית (ורוד ואדום)
למחקר המלא לחץ כאן
מערכת החינוך
מתפקדת ברובה על פי הגישה המכנסיטית המושתת
על עקרונות המהפכה התעשייתית. בגישה זו אין הכרה באינדיבידואליזם ובשונות, הדגש
העיקרי הוא על מדידת הידע וההישגים עפ"י סטנדרטים ברורים ומוכתבים מראש ואין כלל עניין בעולמו
הפנימי של הילד. גישה זו כבר לא מתאימה לצרכי החברה המתפתחת, לא תורמת למיצוי הפוטנציאל
של התלמידים ולא מכינה אותם לחיים במאה ה-21. כפי שראינו המחקר זה - ההוראה הפרונטלית
אינה מעוררת את התלמיד לחשיבה ואינה תורמת לו.
האתגר והמטרה אליה אנו שואפים
היא מעבר לתהליך חינוכי עפ"י הגישה ההומניסטית, בה רואים את הפרט, הלומד, פעיל ודינמי
ונמצא באינטראקציה עם הסביבה בידיעה שכל לומד הוא בעל יכולות שונות ומגוונות.
מערכת החינוך
אינה ארגון לומד והמבנה האירגוני שלה מונע יישום של רפורמות ושינויים. למרות הנאמר
לעיל, השינוי במערכת החינוך יבוא רק כאשר יהיו שינויים בתכני הליבה, שיהפכו להיות מותאמים
למאה 21 ולשונות התלמידים, כשתהיה הגדרה ברורה של מטרת החינוך בהיבט החברתי
וכשתהיה הבנה שיש להכין את הלומד לחיים שמחוץ לבית הספר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה