מהגישה המכניסטית לגישה ההומנית

מחקר שפורסם בכתב העת IEEE Transactions on Biomedical Engineering מדווח על ממצאי מחקר במסגרתו הוצמד חיישן לביש לסטודנט במשך שבוע. החיישן תיעד את הפעילות החשמלית התת-עורית של הנבדק. השינויים שנמדדים על פני העור מצביעים על פעילות בציר הסימפטי של מערכת העצבים האוטונומית ומהווים מדד מהימן להערכת שינויים ועוררות עצבית המקושרת לרגשות, תפישה ותשומת לב.

כאשר הסטודנט בכתת הלימוד (מסומן בקו תחתון צהוב) אפשר לראות שאין כמעט פעילות מוחית. לעומת זאת ניתן לראות בברור שרמות פעילות גבוהות נמצאות בזמן למידה במעבדה (צהוב-ירוק) ובמהלך עבודה עצמית ושיעורי בית (ורוד ואדום)

למחקר המלא לחץ כאן

מערכת החינוך מתפקדת ברובה  על פי הגישה המכנסיטית המושתת על עקרונות המהפכה התעשייתית. בגישה זו אין הכרה באינדיבידואליזם ובשונות, הדגש העיקרי הוא על מדידת הידע וההישגים עפ"י  סטנדרטים ברורים ומוכתבים מראש ואין כלל עניין בעולמו הפנימי של הילד. גישה זו כבר לא מתאימה לצרכי החברה המתפתחת, לא תורמת למיצוי הפוטנציאל של התלמידים ולא מכינה אותם לחיים במאה ה-21. כפי שראינו המחקר זה - ההוראה הפרונטלית אינה מעוררת את התלמיד לחשיבה ואינה תורמת לו.

האתגר והמטרה אליה אנו שואפים היא מעבר לתהליך חינוכי עפ"י הגישה ההומניסטית, בה רואים את הפרט, הלומד, פעיל ודינמי ונמצא באינטראקציה עם הסביבה בידיעה שכל לומד הוא בעל יכולות שונות ומגוונות.

מערכת החינוך אינה ארגון לומד והמבנה האירגוני שלה מונע יישום של רפורמות ושינויים. למרות הנאמר לעיל, השינוי במערכת החינוך יבוא רק כאשר יהיו שינויים בתכני הליבה, שיהפכו להיות מותאמים למאה 21 ולשונות התלמידים, כשתהיה הגדרה ברורה של מטרת החינוך בהיבט החברתי וכשתהיה הבנה שיש להכין את הלומד לחיים שמחוץ לבית הספר. 

תחזוקת מחשבים בבית הספר

רשומה זו אני כותבת מתוך מצוקה של רכזת תקשוב. לתפקיד רכז התקשוב יש משימות רבות ביניהן: סיוע למורים בתהליך הנחלת תרבות התקשוב, אחריות על אתר בית הספר, הובלת פעילויות חינוכיות בנושא כללי האתיקה והתנהגות ברשת ובנוסף לדאוג לתחזוקה השוטפת של המחשבים.

נושא תחזוקת המחשבים בבית הספר הוא נושא סבוך. מצד אחד אנו רוצים לטפח ולשדרג את תהליך ההוראה בכתות ע"י שילוב הטכנולוגיה בהוראה- למידה אך מצד שני, יש צורך מתמיד לדאוג לתשתיות ולתחזוקת החומרה. רכזות התקשוב שמלמדות במהלך היום נקראות שוב ושוב לתקן, לחבר ולסדר בעיות תכניות של המחשבים, המדפסות, רשת המחשבים הבית ספרית והאינטרנט. בנוסף יש צורך להיות בקשר עם מספר גורמים האחראים לתיקון בעיות שונות, כל אחד מטפל בתחומו, בעיות רשת האינטרנט, בעיות חומרה שונות במחשבים, חשמל וכו'. דבר שגוזל זמן רב ולפעמים הטיפול הסיזיפי בבעיות השונות גורם לתחושת תסכול ומונע לקדם נושאים אחרים בזמן זה.

אי אפשר לוותר על נושא התחזוקה השוטפת שהרי תשתיות תקשורת וציוד תקין הם תנאי הכרחי לשילוב הטכנולוגיה בהוראה ובלמידה. במידה ויהיו תקלות רבות, עבודה איטית באינטרנט וניתוקים, המורים והתלמידים לא יצליחו ולא ירצו להשתמש בטכנולוגיה החדשה.

לשמחתי, מצאתי שבמסגרת תכנית התקשוב הלאומית, משרד החינוך לא פסח על נושא זה ופועל עפ"י תפיסה כוללת, לפיה הצטיידות בתי הספר תעשה לצד הכשרת מורים, פיתוח חומרי למידה, תפעול ותחזוקה שוטפת של התשתיות. ובנוסף, התוכנית הלאומית תעניק תקצוב לרכז התקשוב הבית ספרי.

אני חושבת שצריך שיהיה טכנאי קבוע לבית הספר שיהיה נוכח אחת לשבוע, יכיר את הציוד הטכנולוגי בבית הספר, יעזור ויתאם בין הגורמים השונים ויהיה נגיש גם בימים האחרים על מנת לעזור בפתרון בעיות דחופות.

מקורות:

התכנית החדשה של משרד החינוך – עופר רימון מתוך הד החינוך 2010.

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21  - המנהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך.

השפה העברית

השבוע במסגרת הקורס למידה וחשיבה, דר' ירדן קידר תאר את התפתחות השפה וצפינו בסרט: "לונדון פינת בן יהודה"  בו ירון לונדון יוצא לסיור בשדות המילים בכדי להכיר את השפה העכשווית.

נזכרתי בשיחותי עם סבי בן ה-90 שסיפר לי על בית הספר היסודי  בו למד בירושלים ועל השפה שהיתה נהוגה אז : "המורה גביזון בעממי היה נוהג לאמר לי: בוא בני, ברוך האלוהים. למה זה תעמוד בחוץ ואנוכי כבר פיניתי המקל להכותך?"

אנו כבר במאה ה-21, בשנים אלו חלה התפתחות טכנולוגית עצומה. לסבא שלי לא היו מים זורמים בברזים ובטח לא אמצעי תקשורת כמו טלפון. היום הילדים לא מבינים איך אפשר לחיות ללא אינטרנט או טלפון סלולרי ומבחינתם סבא רבא נולד בתקופת האבן...

במקביל להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה גם בשפה העברית חלו שינויים רבים. התרבות הדיגיטלית, הינה דינמית ומהירה ושפתה הפכה לשפה ייחודית חדשה וצעירה.

בשפה זו מילים קיבלו משמעות שונה לחלוטין מהמשמעות המקורית שלהן כמו: גלישה, קובץ, שרת שיתוף, חבר, רשת מחשוב ענן וכו' – המשמעויות מקושרות לאינטרנט. שינויי נוסף קורה בכתיבה המשמשת בבלוגים, צ'טים, רשתות חברתיות וטכנולוגיות תקשורת אחרות כמו הטלפון הנייד. זוהי שפה מקוונת הקרויה "סוגה מקוונת" המבוססת בדרך כלל על שיבושים והחלפת אותיות לטיניות בספרות ובסימנים הדומים להם בצורתם, כדי לשמר על הפונטיקה בלבד. לקיצור השפה והשימוש באייקונים הנמצאים סביבנו,  יש יתרונות המתאימים לתקופה זו, מסר מהיר, ויזואלי, אסתטי, חוצה תרבויות ומפעיל חושים אחדים בעת ובעונה אחת.

האם שינויים אלו גורמים לרידוד השפה ולהיעלמותה?

לדעתי, השפה העברית הקיימת כבר למעלה מאלפיים שנה ומאז חידושה ע"י אליעזר בן יהודה חלים בה שינויים רבים. שפה זו לא תעלם,  אך לנו המורים וההורים יש חובה לאזן את השימוש בשפה התקנית לשפה הדיגיטלית. לעודד קריאת ספרים,  לקדם יכולות מילוליות ויכולות כתיבה ולנתח שיח דיגיטלי בהתייחס לאוצר מילים, תחביר ותוכן.

מקורות:

אינטרנט כתרבות (2010) עט השדה, כתב בעת של מיד"א – מרכז ידע אשלים, גיליון 5.

שפות חדשות במדיה הדיגיטלית (2010), ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 44.