השבוע במסגרת הקורס למידה וחשיבה, דר' ירדן קידר תאר את התפתחות השפה וצפינו
בסרט: "לונדון
פינת בן יהודה" בו ירון לונדון יוצא לסיור בשדות המילים בכדי להכיר את השפה העכשווית.
נזכרתי בשיחותי עם סבי בן ה-90 שסיפר לי על בית הספר היסודי בו למד בירושלים ועל השפה
שהיתה נהוגה אז : "המורה גביזון בעממי היה נוהג לאמר לי: בוא בני, ברוך
האלוהים. למה זה תעמוד בחוץ ואנוכי כבר פיניתי המקל להכותך?"
אנו כבר במאה ה-21, בשנים אלו חלה התפתחות טכנולוגית עצומה. לסבא שלי
לא היו מים זורמים בברזים ובטח לא אמצעי תקשורת כמו טלפון. היום הילדים לא מבינים
איך אפשר לחיות ללא אינטרנט או טלפון סלולרי ומבחינתם סבא רבא נולד בתקופת האבן...
במקביל להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה גם בשפה
העברית חלו שינויים רבים. התרבות הדיגיטלית, הינה דינמית ומהירה ושפתה הפכה לשפה
ייחודית חדשה וצעירה.
בשפה זו מילים קיבלו משמעות שונה לחלוטין מהמשמעות המקורית שלהן כמו: גלישה,
קובץ, שרת שיתוף, חבר, רשת מחשוב ענן וכו' – המשמעויות מקושרות לאינטרנט. שינויי
נוסף קורה בכתיבה המשמשת בבלוגים, צ'טים, רשתות חברתיות וטכנולוגיות תקשורת אחרות
כמו הטלפון הנייד. זוהי שפה מקוונת הקרויה "סוגה מקוונת" המבוססת בדרך
כלל על שיבושים והחלפת אותיות לטיניות בספרות ובסימנים הדומים להם בצורתם, כדי
לשמר על הפונטיקה בלבד. לקיצור השפה והשימוש באייקונים הנמצאים
סביבנו, יש יתרונות המתאימים לתקופה זו, מסר
מהיר, ויזואלי, אסתטי, חוצה תרבויות ומפעיל חושים אחדים בעת ובעונה אחת.
האם שינויים אלו גורמים לרידוד השפה ולהיעלמותה?
לדעתי, השפה העברית הקיימת כבר למעלה
מאלפיים שנה ומאז חידושה ע"י אליעזר בן יהודה חלים בה שינויים רבים. שפה זו
לא תעלם, אך לנו המורים וההורים יש חובה
לאזן את השימוש בשפה התקנית לשפה הדיגיטלית. לעודד קריאת ספרים, לקדם יכולות מילוליות ויכולות כתיבה ולנתח שיח דיגיטלי בהתייחס לאוצר מילים, תחביר ותוכן.
מקורות:
אינטרנט כתרבות (2010) עט השדה, כתב
בעת של מיד"א – מרכז ידע אשלים, גיליון 5.
שפות חדשות במדיה הדיגיטלית (2010),
ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 44.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה