ביום שני נפטרה סבתי האהובה בת ה 90 באופן פתאומי. לא הייתי כותבת על כך בבלוג זה אילולא סבתי היתה מתוקשבת והשתמשה במחשב באופן יום יומי לתקשורת, לפיתוח תחביביה ולשימושה האישי.
היא היתה פעילה עד לשבוע האחרון בחייה, היא התעמלה ורכבה על אופניים, שיחקה ברידג', צילמה ביימה וערכה סרטים במסגרת הטלוויזיה הקהילתית, תפרה וניהלה את משק הבית בעצמה, דאגה לכולם ולא שכחה להיות מטופחת ולדאוג גם לעצמה.
סרטון שצילמה וערכה בשנים האחרונות: "אין לי זמן להזדקן" - רותי שרם
בגיל 77 לפני 13 שנים, במסגרת עיסוקיה הרבים, החליטה ללמוד ולהכיר את המחשב והגלישה באינטרנט וכך כתבה: " ... החלטתי שהגיע הזמן גם עבורי, להיכנס לשנות האלפיים. חשבתי לעצמי, מה שניני בן השנה וחצי יכול ללמוד, גם אני אוכל". אנחנו הסתכלנו עליה במבט מוזר אבל כשהיא מחליטה, היא מבצעת ורותמת את כולנו לעניין. היא הלכה לקורס בסיסי ומאז היתה 'מחוברת', כתבה וענתה למיילים, כתבה בוורד, השתמשה בתוכנת עריכת סרטים (חלק מהסרטים נמצאים באתר שעזרנו לה להקים) ומצאה כל דבר אפשרי בשיטוטיה באינטרנט.
לא תמיד היה הכל "ורוד". אך על אף הקשיים, התקלות במחשב, המדפסת שפתאום לא עובדת, הקובץ שנעלם, אתמול עבד והיום לא... היא לא ויתרה ואותנו רתמה לעזרתה בטלפון, במחשב – בתוכנת שליטה מרחוק ואצלה בבית. דבר נוסף שהיה קשה לה ולמבוגרים אחרים הינו הבנת התפיסה הכללית בעבודה עם מחשב. אנשים בגילה של סבתי לומדים כל פעולה בנפרד וקשה להם להסיק מעבודה עם תוכנה אחת על כל השאר. דבר שהוא אינטואיטיבי אצל הילדים של היום.
הרצון ללמוד ולהבין את הדור הצעיר בכלל ואת רזי המחשב בפרט, הניעו אותה קדימה וגרמו לה לא לוותר ולנסות להבין. ממנה למדתי שבכל גיל אפשר וצריך ללמוד ולהתפתח.
כך אזכור אותה תמיד, איריס.
נהניתי להסתכל באתר שלה ובסרטונים.
השבמחקנראה שסבתך היתה אישה נהדרת ובת מזל וחיה חיים מלאים ומאושרים. הלוואי על כל המבוגרים (קשה לומר עליה קשישה) יכולת כזו. השאירה אחריה משהו חשוב לדורות הבאים.
נהניתי להסתכל באתר שלה ובסרטונים.
השבמחקנראה שסבתך היתה אישה נהדרת ובת מזל וחיה חיים מלאים ומאושרים. הלוואי על כל המבוגרים (קשה לומר עליה קשישה) יכולת כזו. השאירה אחריה משהו חשוב לדורות הבאים.
תודה על תגובתך. אכן השאירה לנו תעוד רב והמון זכרונות נהדרים מאישה פעילה ומופלאה.
השבמחק